ראובן וובשת
 | |
| הרב ראובן וובשת | |
| לידה |
1 ביולי 1970 (בן 54) כ"ז בסיוון ה'תש"ל  אמבובר, האימפריה האתיופית |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה | |
| מקום פעילות | המשרד לשירותי דת - אגף העדה האתיופית, ירושלים, ישראל |
| תחומי עיסוק | הלכה, נישואים, ספרות תורנית, הרצאות ושיעורים, שחיטה |
| רבותיו | הרב יעקב אריאל; הרב יורם אברג'ל |
| חיבוריו | "מחנה ראובן"; "ויען ראובן" |
  | |
הרב ראובן וובשת (נולד בכ"ז בסיוון ה'תש"ל, 1 ביולי 1970 באמבובר) הוא רב ישראלי יליד אתיופיה, המכהן מתחילת שנת 2018 בתפקיד הרב הראשי ליהדות אתיופיה מטעם הרבנות הראשית לישראל, יקיר העיר נתיבות[1] ומחבר ספרי דרוש והלכה.
בעבר, שימש כרב במועצה דתית שדות נגב, רב אזורי ליהודי אתיופיה בנתיבות וסביבתה וכיהן כיושב ראש עמותת "בית דין צדק ליהודי אתיופיה".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בכפר אמבובר שבמחוז גונדר שבאתיופיה, לשמואל ולשושנה, נכד לקס אייטגב וובשת. בהיותו כבן שנתיים, בדצמבר 1972, הגיעה משפחתו לישראל והתיישבה ברמלה. את חינוכו היסודי קיבל ברמלה, כאשר למד בבית הספר הממלכתי-דתי "נווה יצחק" שבעיר, ובשעות אחר הצהריים בתלמוד תורה עץ חיים. את לימודי התיכון סיים בישיבת בני עקיבא אור עציון שבמרכז שפירא. למד בישיבת ההסדר ימית בנווה דקלים, שם הושפע רבות מראש הישיבה הרב יעקב אריאל. במסגרתה התגייס לצה"ל בשנת 1989 ושרת כלוחם מא"גיסט בחטיבת גולני. בהמשך עבר קורס קצינים במסגרת קורס רבנים צבאיים (אותו סיים בהצטיינות), ושרת כרב צבאי.
לאחר גמר לימודיו בישיבה, החל לעסוק כמורה וכמדריך פנימייה בישיבת בני עקיבא "בית יהודה" בכפר מימון, וכמורה ממלא מקום בבית הספר דע"ת בקיבוץ הדתי סעד. לאחר נישואיו לעפרה, התחיל לעסוק בעשייה חברתית ורוחנית למען עולי אתיופיה בהשפעת הרב יורם אברג'ל, והחל ללמוד בכולל "קול רינה רב פעלים" בראשותו בנתיבות, בשנים 1993–2003.
בעקבות חששם של רבים מעולי אתיופיה לאכול את הבשר שנשחט בהשגחת הרבנות הראשית לישראל, משום שהקפידו לאכול בשר שנשחט ע"פ מסורת ביתא ישראל, ומנגד חששם של בני העדה שהתחנכו במוסדות רבניים וחששו לאכול את הבשר שנשחט ע"פ מסורת ביתא ישראל, החל הרב וובשת להתמקצע בענייני שחיטה, בדיקת טריפות וניקור. בשנת ה'תשנ"ז (1997) הוסמך כשוחט על ידי הרב יחיאל בוחבוט (לסמיכה הצטרפו לאחר מכן, הרבנים עובדיה יוסף ופנחס כהן רבה של נתיבות).
בשנת 2017 הוחלט במשרד לשירותי דת להוציא לגמלאות את הרב הראשי ליהדות אתיופיה, הרב יוסף הדנה.[2] בהיעדר מועמד העומד בשני תנאי הסף לתפקיד - כושר לכהן כרב עיר והסמכה מטעם הרבנות הראשית להנפיק אישורי יהדות לעולים מאתיופיה - הוחלט במשרד למנות לתפקיד את הרב וובשת, המחזיק כושר לכהן כרב אזורי.[3][4][5][6] ב-1 בינואר 2018 נכנס הרב וובשת לתפקיד.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מחנה ראובן - שו"ת בענייני שחיטה וטריפות, בהוצאת המחבר, נתיבות, ה'תשס"ג.
- מחנה ראובן - שו"ת בענייני שחיטה טריפות וניקור, מהדורה מורחבת, הוצאת "לאור", ירושלים, ה'תשס"ה. (הספר בקטלוג ULI)
- מחנה ראובן (שלושה חלקים) - חלק ראשון: דרוש על התורה, מועדים ומעגל החיים (ה'תשס"ח); חלק שני: דרוש והלכה - אורח חיים ויורה דעה (ה'תשע"א); חלק שלישי: דרוש והלכה - חושן משפט ואבן העזר (ה'תשע"ה); בהוצאת "דורות", ירושלים.
- ויען ראובן שו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך, בהוצאת "דורות", ירושלים ה'תשע"ו. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר שני לרב ראובן וובשת (אורכב 17.11.2015 בארכיון Wayback Machine), באתר עיריית נתיבות
- אל תראוני שאני שחרחורת: ריאיון עם שלושה מרבני הקהילה האתיופית, באתר הידברות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
הרב ראובן וובשת - יקיר העיר נתיבות 2018, סרטון באתר יוטיוב
- ^ הרב הדנה: "כל מה שבניתי יכול לקרוס" | כיפה, באתר www.kipa.co.il
- ^ פרסום ראשון: רב ראשי חדש לעדה האתיופית | כיפה, באתר www.kipa.co.il
- ^ בגלל מאבקו באפליה, הרב יוסף הדנה הודח מתפקידו, באתר "סרוגים", 20 ביוני 2016
- ^ יודח מתפקידו הרב הראשי של יהדות אתיופיה, באתר www.20il.co.il (ארכיון)
- ^ "כהונת הרב הראשי ליהודי אתיופיה הרב יוסף הדנה הוארכה בחצי-שנה - כיכר השבת". כיכר השבת. נבדק ב-2017-09-18.
בקרת זהויות  |
|
|---|